השמש התנשפה על המדרכות של סיאם ריפ, אבל הייתי הרבה יותר מוכנה להתהדר בכישורי האופניים החדשים שנרכשו. אחרי שביליתי את כל הבוקר ללמוד כיצד לרכוב על אופניים בפעם הראשונה (מאז שהייתי ילד), שוטטתי ברחבי העיר בשני גלגלים, מנסה למצוא משהו שמעניין. וואט פרה הנשף ראת היה בהחלט מעניין. התנפצתי דרך השער היישר לאזור החניה של האופניים, שם קבוצה של מקומיים צעירים ניהלו בשקט שיחה. אחרי חיוך מהיר והנהון אליהם הסתובבתי באתר.
שוכב ליד הנהר, Preah Rath Pagoda צמוד לגשר מבולבל היטב. זה היה למעשה הגשר שתפס את תשומת ליבי קודם, אבל עיניי נדדו במקומות הסמוכים וזיהו שער מקושט ביותר, הכולל גילופים של בודהה וחסידיו. שטחי המקדש הם ענקיים, מארחים מספר בניינים כולל האולם הראשי (בניין פרה ויהאר), בניין אוניברסיטאי ומגדלים מעוטרים הפזורים ברחבי האתר. זהו אחד המון המרכזים הרוחניים בעיר הראויים. כמה מהנזירים הבודהיסטיים שנתקלתי בהם היו ידידותיים. אמנם לא החלפנו מילה, הם בירכו אותי בחיוך בכל פעם. זה תמיד נהדר להרגיש רצוי במקום קדוש כזה.
PAGODA PREAHETH PAGODA
שטח המקדש של וואט פרה נשף
שער הכניסה הראשי למקדש והרבה מגדלים באזור
נזירים בשטח המקדש
הקלה בבסיס בשער הראשי
מגדלים נוספים ליד המקדש
אחד המגדלים המקושטים באתר
תמונת הקלה בבסיס על אחת הפגודות
זבוב. נראה יפה על עלה יפה. : עמ ‘
פסל קטן של זוג ותיק באחד המגדלים. חָמוּד.
העתק סירות מול המקדש
בעוד שהרבה מגדלים צבעוניים המקיפים את המקדש הראשי היו ממש אטרקטיביים, המבנה הסקרן ביותר בחוץ היה העתק של סירה עם נזיר עליה, אוחז בסיר. חשבתי שזה לא רלוונטיות עד שנכנסתי למקדש בו נכתבה היסטוריה קצרה של המקום על לוח.
בשנת 1900 להיות או בשנת 1500 לספירה, נבנה פסל ענקי של בודהה שכיבה והונח בתוך המקדש הראשי של וואט פרה פרוהם ראת. מה שגרם לבודהיסטים שלנו אז לבנות את הפסל היה שיש סיפור שבשנת 1500 לספירה היה נזיר בודהיסטי שתמיד נסע בסירה לבקש אוכל בלונג ווק, בירת קמבודיה העתיקה, שנמצאת בסמוך עיר הבירה של פנום פן. זה דרך ארוכה מכאן לבירה העתיקה. אבל בכל פעם שהוא חזר למקום הזה מלונג ווק, האורז בסיר שלו היה עדיין טרי וכך אנשים שכונו אותו פרה אנג צ’ונג האן הוי, מה שמצביע על “נזיר עם אורז מבושל טרי בסיר שלו.”
יום אחד, בזמן שנסע בסירתו, כמה כרישים תקפו את הסירה והסירה פרצה לשני חלקים. במקום לשקוע באגם, חתיכה אחת מהסירה צפה לוואט בוריבו במחוז בוריבו של מחוז קומפונג. הבודהיסטים שם בנו פסל עומד. היצירה האחרת, החלק החזוי, החזירה אותו לכאן בשלום. זה בחר במהירות רבה שהמים לא יכלו לזרום לתוכו. בגלל האירוע הנפלא הזה, הבודהיסטים שלנו קיבלו החלטה לבנות פסל של בודהה שכיבה העשוי מחתיכת העץ של הסירה שנשמר בבניין הוויאר. זה שוכך עמוק יותר ועמוק יותר מכיוון שהאדמה הולכת וגוברת. חוץ מזה, הפסל הוחזק בבניין הוויאר הפרה במשך יותר מחצי אלף.
רציתי לראות את הבודהה השוכן בפנים אבל הוא היה סגור באותה תקופה. האולם הראשי היה מוקף בגלריה של ציורים של בודהה וכמה נזירים. אני פשוט לא בטוח מה הם מתארים כי הכתבים והכיתובים לא היו באנגלית.
גלריה מחוץ לאולם הראשי
כשבדקתי את הציורים, שני גברים קמבודיים ניגשו אלי והציגו את עצמם. הם היו ידידותיים מדי שחשבתי שהם לא טובים. אחרי הכל, ראיתי שהרמאים מתיידדים ואז טומטרים תיירים בבנגקוק והייתי ממש זהירים. אבל הם נראו ממש אמיתיים אז בסופו של דבר איפשרתי לשמר שלי ושיתפתי איתם שיחות. רק אחד מהם דיבר כי השני לא יכול היה לדבר אנגלית. The a lot more outspoken one was Pe (not sure if that’s how it’s spelled but it sounds like it).
“I speak to tourists because that’s the only way I can practice English,” he explained. “Not lots of locals speak good English. I was hoping you were Filipino when I saw you because Filipinos are good English-speakers and I was right.”
Our conversation went from the education system in the Philippines and that in Cambodia to my future travel plans and his life aspirations. He was from the countryside, hours from Siem Reap, but he had been staying in the city to work.
“In the afternoon, when I have no work, I learn English,” he said. “I really want to be good. We don’t have English classes at school so I come here whenever I can. We study theמִחָדָשׁ.” הוא הצביע על חדר קטן ממש ליד אזור החניה של האופניים.
“ובכן, הם לא עושים עבודה מחורבנת ללמד אותך. האנגלית שלך טובה.”
“מה המשמעות של חורבן?” הוא השליך לי מבט מבולבל. אמרתי לו מה זה מציין ואיך משתמשים בו.
“מדוע זה כל כך קריטי עבורך ללמוד אנגלית?” שאלתי.
“אני צריך עבודה טובה,” הוא ענה. “המשרות שאני אוהב דורשות שטף באנגלית. אני רוצה שהחיים שלי ישתפרו. אם אני אשתלט על אנגלית, אקבל עבודה טובה וחיים טובים. ” פניו נותרו בהירים תוך כדי ביטוי זה. לא היה שום גוון של עצב במילותיו ובאופן העברתם. הם היו שופעים בתקווה.
רציתי להישאר יותר זמן לדבר הרבה יותר אבל הייתי צריך להמשיך לתחנה הבאה שלי אז הייתי צריך להיפרד. לפני שעזבתי, הוא שאל אותי שאלה אחרונה.
“מדוע בחרת לחקור את סיאם ריפ על אופניים?”
“רק רציתי לנסות,” עניתי. “פשוט למדתי הבוקר.”
“הבוקר?” ההלם בקולו לא היה ניתן להכחשה.
“כן.”
“ובכן, זה מגניב שלמדת מהר. אבל זה מתאר הכל. ”
“תסביר מה?”
הוא טפח על הנשיאה השמאלית שלי כשעמדתי לרכוב שוב על האופניים שלי. “הזהר. אתה אופנוען מחורבן. ” הבטן שלנו פוגעת בצחוק, נזהר לא להשמיע צליל.
רעיונות נוספים ב- YouTube ⬇️⬇️⬇️
פוסטים קשורים:
מקדש בייון והרבה פרצופים של אנגקור תום, סיאם ריפ, קמבודיה
אנגקור וואט, סיאם ריפ, קמבודיה: בתוך הגדולה
מקדש TA Prohm: החיבוק המוחץ באנגקור, סיאם ריפ, קמבודיה
תוממנון וצ’או אומרים טוודה: המקדשים התאומים של אנגקור, קמבודיה
פאב רחוב ואנגקור שוק לילה, סיאם ריפ, קמבודיה
אופניים סביב סיאם ריפ, קמבודיה
טעם של סיאם ריפ, קמבודיה
פונדק מנדליי: איפה להישאר בסיאם ריפ, קמבודיה